במכוניתו, בדרכו לכנסייה, כומר חולף ליד נזירה הולכת ברחוב. הוא עוצר ומציע לקחת אותה למנזר והיא עולה למכונית ומרימה קצת את הסימלה כך שמשאירה את ברכיה היפות חסופות. הכומר לא יכול להימנע מלהסתכל אל רגליה של הנזירה הצעירה ומאבד לכמה רגעים את שליטתה של הרכב. לאחר שמצליח לשלוט שוב במכונית, הוא לפתע מניח את ידו הימנית על רגליה. היא מביטה בו ואומרת
– אבי, אתה זוכר את תהילים 555?
מתבייש הכומר, מחזיר את ידו ומתנצל. מעט מאוחר יותר, הפיתוי משפיע עליו ומאבד שוב את השליטה על המכונית. הנזירה שוב:
– אבי, אתה זוכר את תהילים 555? שוב הכומר מהוריד את ידו מרגליה, אדום מכף הרגל עד הראש:
– אני מצטער, אחותי. הגוף שלי מאוד חלש!
מגיע למנזר, הנזירה יוצאת מהמכונית בלי לומר מילה והיא נותנת לו מבט אחרון מלא במשמעויות. הכומר ממהר לתנ"ך הראשון שהוא מוצא ומבקש לראות תהילים 555: "קדימה, תמיד תתקדם, תסתכל למעלה ותמצא את התהילה שלך!"
מוסר הסכל: תמיד להיות מעודכן היטב כי אחרת אתה בסיכון להחמיץ אירועים נדירים.