פעם שאלו בחור למה הוא מגמגם. הוא ענה בגמגום קשה שלקח אמון זמן:
– כשאני ואחי היינו קטנים, גרנו בכפר וכל בוקר שתינו היישר מהעזה שלנו חלב.
אחרי מספר שנים העזה שלנו הזדקנה והפסיקה לתת חלב, אז החלטנו למכור אותה. הלכנו ליריד ואיכר ניגש אלינו. עשה סיבוב סביב העזה שלנו ושאל:
– בחורים, כמה אתם רוצים עבור התיש הזה?
– אחי השתגעה, עכשיו הוא בבית חולים פסיכיאטרי ואני התחלתי לגמגם…!
(תחשבו רק, כמה זמן לקח לו לספר כל זה…!)

מגמגם אחד נכנס לחנות ציפורים:
אאאני רורורוצה לקקקנות תותותוכי!
המוכר: בבקשה, צא מהחנות שלי מיד, אתה מקלקל לי את הסחורה…!