אדם אחד נכנס לחנות שעונים:
– אני צריך שעון עבור המשרד שלנו.
-איזה? רגיל, עם קוקייה?
– אהה, לא, מעורר…!

כהן נכנס למשרד של הבוסית שלו, מנשק אותה ואומר:
– מה נשמע, אהבה שלי, עוד אחד קטן?
הבוסית, כועס מאוד:
– מר כהן, איך אתה יכול להרשות זאת לעצמך?
– ככה אני מדבר עם הבנות ששנתי איתן!
– ומתי אתה ואני ישנו ביחד, מר כהן? ענה הבוסית בהתמרמרות.
– אתמול, בישיבה לניתוח תוצאות המחלקה שלנו..!

הבוס אומר למזכירתו:
תקראי לכל העובדים לישיבה בהקדם האפשרי!
באמצעות דואר אלקטרוני?
לא, באמצעות הפייסבוק, זה יהיה הרבה יותר מהר…!

מנהל חדש שנכנס לתפקידו, קיבל מקודמו בתפקיד שלושה מכתבים סגורים ופתק:
"לפתוח לפי הסדר רק אם החברה אי פעם תיקלע לצרות"
כעבור מספר חודשים נקלע העסק לצרות. המנהל פותח את מכתב הראשון שבו נכתב:
"אם אתה בצרות, תאשים את קודמך בתפקיד והכל יסתדר!"
המנהל האשים את קודמו בתפקיד, ואכן הכל הסתדר.
כעבור חצי שנה שוב החברה נקלעה לצרות. המנהל פתח את המכתב השני שבו נכתב:
"אם אתה שוב בצרות, תאשים את הממשלה והכל יסתדר!"
המנהל האשים את הממשלה, ואכן העסק הסתדר.
כעבור עוד חצי שנה, שוב נקלע העסק לקשיים. המנהל פתח את המכתב השלישי שבו היה כתוב :
"הכן גם אתה שלושה מכתבים!"

בכנס בינלאומי של איגודי העובדים במגזר הציבורי נפגשים שבדי, אמריקאי וישראלי.
אומר עובד השבדי: כמה אני מתגעגע לאישתי, על איך שהיא רוכבת על הסוס שלה והרגליים שלה מגיעות עד הרצפה וזה לא שהסוס שלה נמוך כמו שהרגליים שלה ארוכות.
אומר עובד האמריקאי: כמה אני מתגעגע לאישתי. אני יכול להקיף את המותניים שלה ביד אחת, וזה לא שהיד שלי כזו ארוכה כמו שהמותניים שלה כל-כך צרות.
אומר עובד הישראלי: כמה אני מתגעגע לאישתי. כשאני יוצא לעבודה אני נותן לה פליק קטן בישבן שלה וזו רוטט מאז שאני יוצא לעבודה וכשאני חוזר הוא עוד רוטט וזה לא שיש לה כזה ישבן גדול, כמו שיום העבודה שלי קצר

מזכירה חברה לבשה כל הזמן חצאיות קצרות מאוד, הלא מסטירה יותר מידי מה שצריך.
יום אחד היא נקראת למשרד המנהל. הוא מצביע על הישבן שלה ושאל:
– האם הוא למכירה?
המזכירה מזועזעת משיבה:
– איך אתה יכול להגיד את זה? ברור שלא!
– בסדר, גברתי! אז אני ממליץ לך לא לפרסם את זה יותר