גמגום מצלצל למשטרה:
– מיששששטטרה?
* כן, אדוני, מה קרה?
– מצצאתתתי גגגופפפה!
– בבקשה תגיד לי את הכתובת איפה אתה נמצא!
– אנני בבברחחוב דדוננ!
– דונולו הרופא?
– לא!
– אלוהים, כשאתה תוכל לומר לי את הכתובת אז תתקשר אלי עוד פעם!
האיש יושב כשתי דקות, מחליט להתקשר שוב:
– מיששששטטרה?
– כן אדוני, גילית באיזה רחוב אתה, אולי דונולו הרופא?
– ללא, אבבבל הבבבאתי אותתתו לללשששם!

– ש ש ש מעתי ש ש שאת יכ יכולה ל ל לעזור ל לי! אומר הגמגמן.
– כן! משיבה לו קלינאית התקשורת, תתרווח בכיסא, תסתכל לי ישר בעיניים וספור לאט עד עשר.
הגמגמן מתחיל לספור:
– א א אחת, ש ש שתיים, ש ש לשוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר. נהדר! אני לא מגמגם יותר!
– יפה מאוד! משיבה קלינאית התקשורת בזמן שהיא מלווה אותו החוצה, הטיפול עולה 500 שקל.
– הגמגמן שואל: כ כ כ מ מ מה?

שלושה ילדים, בחופש הגדול, ביקשו לעבוד בחנות ספרים, מכירה מבית לבית. 
שני הילדים הראשונים, מנהל חנות לקח מיד, אך לגבי הילד השלישי לא היה 
בטוח כיוון שהיה מגמגם, אך בסופו של דבר לקח גם אותו לעבודה. 
בסוף שבוע הראשון המנהל בדק כמה ספרים מכרו הילדים. 
מתברר שילד הראשון מכר 60 ספרים, השיני מכר 110 ספרים והמגמגם מכר 250 ספרים.
המנהל הנדהם תמה: 
– וואו! איך מכרת כל כך הרבה ספרים? 
אמר לו הילד: 
– א א אני אמרתי לה לה לה להם, ש ש ש שאם הם לא יק יק יקנו, א א א אני אקקקריא לה לה להם אותם ב ב ב בעצמי!

בבית החולים הרופא שואל את החולה:
מה שמך?
שששמממואלל דדדבבידדדוב.
אתה תמיד מגמגם?
מממממש ללא, ררק כששששאני מממדבר!

גיבון נפגש עם מגמגם.
שלום! אומר הגיבון.
שששאאאללללום! אומר המגמגם. אאאיייפפפה אתתתה הווולך?
לחדש את הדרכון שלי.
אלל תתתעשששה תתתמממונננה מפפפרופפפיל כדדדישששתוכככל לסגגגור את הדדדדרכככון!

יורם קונה תוכי מדבר.
אחרי שבוע יורם מגיע עצבני מאוד לחנות עם התוכי. המוכר שואל:
האם ישנה בעיה כלשהי? הוא לא מדבר?
כככן מממדדדבבר, אבבבל מממגממממגגגם…!

לא רק ההיסטוריה חוזרת על עצמה…גם המגמגמים…!