בחצר מקלט לחולי נפש, אחד הדיירים קפץ לתוך הבריכה. עוד אחד קפץ אחריו והציל אותו.
קצת מאוחר יותר, המנהל קורא לגיבור:
– כל הכבוד! תודות להתנהגות המופת שלך אתה תצא מכאן בעוד כמה ימים. עכשיו אני הולך למסור לך חדשות לא טובות: המטופל שהצלת תלה את עצמו!
– הוא לא תלה את עצמו. אני תליתי אותו שיתייבש…!

הרופא אסר עליי להמשיך לערוך סעודות אינטימיות לארבעה, אלא אם כן יש עוד שלושה אנשים בחדר…!  "אורסון וולס"  

אצל פסיכיאטר:
– ספרי לי הכול בסדר כרונולוגי. מה עשית קודם?
– בהתחלה יצרתי את השמים ואת הארץ…ואז התחילו הצרות…!

– שנה של טיפול מלאה בכסף של המדינה ו…כלום!
– ולא החלמת?
– תלוי מה אתה מתכוון בהחלמתי, לפני שנה חשבתי שאני נפוליאון ועכשיו אני אף אחד…!

היה פעם הוספיס מוקף בחמש גדרות גבוהות. 
המטופלים , שהרבה זמן לא ראו את העולם מחוץ לגדרות, החליטו לברוח, בחרו מנהיג משלהם
הם הצליחו לברוח וקפצו מעל שלוש גדרות.  
המנהיג שאל אותם אם הם עייפים. כולם אמרו שלא, אז קפצו יותר בקושי מעל עוד גדר.
המנהיג שאל: עכשיו אתם עייפים? מקהלת המטופלים השיבה שכן.
– אז בואו נחזור! אמר המנהיג.

לאחר ביקור הבוקר, ראתה האחות במחלקה הפסיכיאטרית,
את אחד המטופלים שקופץ ומנענע את ראשו: 
– מה קורה איתך? לא לקחת את התרופות שלך איום? 
– דווקא לקחתי אותם, אבל רק אחרי שבלעתי אותם, שמתי לב שעל הבקבוק כתוב: 
"נענע לפני שלוקחים!"