איכר עשיר התחתן עם בחורה מהכפר השכן.
למחרת החתונה, החותנת מגיעה כדי לבחון את חוות החתן, כדי לוודא שהכול מתנהל כפי שצריך ובלי בזבוזים. טרגדיה מתרחשת כאשר החותנת חוצה את האורווה. מסיבות בלתי מוסברות, אחד החמורים של החווה נותן עם הרגליים האחוריות שלו בעיטה חזקה בראש של החותנת ושולח אותה לעולם הבא.
כמובן, בלוויה משתתפים תושבי שני הכפרים הסמוכים. כאשר כולם הולכים לבתים שלהם, הכומר עוצר את האיכר ביציאה מבית הקברות ואומר:
– אני יודע שזה זמן קשה בשבילך, אבל אני לא יכול שלא לשאול אותך משהו. כאשר קיבלת תנחומים, שמתי לב שלכל הנשים אתה עשית עם הראש מלמעלה למטה ולכל הגברים משמאל לימין. אתה רוצה להגיד לי למה?
האיכר מסתכל סביב ומוודא שאף אחד לא שומע אותם:
– זה מאוד פשוט אבי, הנשים אמרו לי: "איזו טרגדיה איומה!" ואני אמרתי "זה נכון". במקום זאת, הגברים שאלו אותי אם אני משכיר להם את החמור ואמרתי להם: "בלתי אפשרי, כבר חתמתי על חוזים עבור כפול תוחלת החיים שלו!"
אם אתה מדוכא
אם אתה מדוכא, אז אתה חי בעבר. אם אתה דואג, אז אתה חי בעתיד. אם אתה מאטשר, אז אתה חי בהווה…! "קונפוציוס"